גזר דין בתיק ת"פ 15973-01-12

הנאשם, כבן 27, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של הצתה, בניגוד לסעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין התשל"ז, 1977, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש , בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז, 1977 ובעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז, 1977.

במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם, כי הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן. לא הייתה הסכמה לעניין העונש ונקבע, כי הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעניין העונש.

ב"כ הנאשם ביקש, כי יוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, אך התובע התנגד. בסופו של דבר,  הוסכם על הגשת תסקיר, אך נתקבלה גם דרישת התביעה להתייחסות לנושא המועדות ולאפשרות שהנאשם יחזור על העבירות בהן הורשע.

כתב האישום

על פי כתב האישום המתוקן, הודה הנאשם, כי נהג לאיים על אמו.

הנאשם הודה ,כי בסביבות חודש אוקטובר איים על אמו שלא תתלונן עליו במשטרה: " כשהוא יצא שתכין לעצמה קבר" ואף היכה אותה באמצעות אגרופו בפניה מאחר שלא אפשרה לו להשתמש בטלפון הסלולארי שלה. כתוצאה מהמכה התנפחה עינה השמאלית של אימו.

הנאשם הודה, כי ביום 30.12.11 לאחר וויכוח שהתגלע בינו לבין אמו בשיחת טלפון, הגיע הנאשם לבית אמו בו הוא מתגורר. באותה עת שהו בבית האם, אחיו,  ואחותו אשר ישנה בחדרה. הנאשם ניגש לחדר השינה  של האחות ובעודה ישנה, לקח בלא רשותה, את מכשיר הטלפון הסלולארי שלה ותיק שבבעלות אמו וארז לעצמו בגדים.

הנאשם הצית גרב באמצעות מצת שהיה ברשותו וזרק אותה על המיטה בחדר השינה. כמו כן, הצית גרב נוספת וזרק אותה לתוך ארון בגדים שנמצא בחדר השינה . לאחר מכן,  ניגש הנאשם לחדר האמבטיה , הצית גרב נוספת וזרק אותה לתוך ארון מגבות שנמצא בחדר האמבטיה (להלן: " מעשה ההצתה"). והכל, כדי לפגוע באמו ובידיעה להימצאותם של אחיו ואחותו בבית, וכן להיתכנות פגיעתם כתוצאה ממעשה ההצתה.

לאחר מעשה ההצתה, לקח הנאשם את התיק שארז והתחיל לצאת מהבית. אמו של הנאשם, שלא הייתה מודעת אותה עת למעשה ההצתה, יצאה בעקבותיו וכעבור מספר שניות, חזרה לבית והבחינה בעשן שחור. הנאשם, מצדו, נמלט  מהמקום.

בהתאם לאמור בכתב האישום, כתוצאה ממעשה ההצתה של הנאשם, ניצתה אש בחדר השינה, במיטה, בארון הבגדים ובארון המגבות של חדר האמבטיה. המיטה בחדר השינה נשרפה כליל. ארון הבגדים נשרף בחציו על כל תכולתו. ארון המגבות נשרף בחדר האמבטיה. קירות חדר האמבטיה וחלק מקירות הבית ומשקופי הדלתות נעשו מפויחים.

למשמע צעקותיה של האם, רץ האח אל האחות שישנה באותה עת, העירה והוציאה מחוץ לבית. האם פעלה בכל אותה עת לכיבוי האש והזמינה את שירותי הכיבוי שהגיעו לבסוף וכיבו את השריפה . כתוצאה מהשריפה סבלה האם משאיפות עשן.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן ציין, כי הנאשם גרוש מזה שנתיים ואב לשני ילדים, טרם מעצרו התגורר בבית אמו ועבד בתחום השיפוצים עם דודו. הוריו של הנאשם התגרשו כשהיה בן 14. הנאשם מאורס ועומד להתחתן בשנית. מאז מעצרו לא נמצא בקשר עם משפחתו. הנאשם מוכר לשירות המבחן במסגרת הליך אחר.

ביחס לעבירות בהן הורשע בכתב האישום, ציין שירות המבחן, כי הנאשם מקבל על עצמו את ביצוע העבירות ומביע חרטה על מעשיו. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם עסוק בצרכיו ובהשלכה על הקשר הזוגי בו מצוי, באופן שלא מאפשר לו לבחון את התנהגותו, והשלכות אפשריות של ביצוע מעשיו. כמו כן, התקשה שירות המבחן להעריך את מידת השימוש באלכוהול והתרשם , כי קיים ספק באשר להבנתו את המשמעות ואת הנדרש ממנו לשם כך.

באשר לסיכויי הנאשם לשיקום  ולמסוכנות העתידית, ציין שירות המבחן, כי קיימת רמת סיכון גבוהה למעורבות בהתנהלות אלימה חוזרת וכי מידת החומרה של תוצאות האלימות צפויה גם היא להיות גבוהה.

בסופו של התסקיר, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ על עונש במסגרת מאסר וכן מאסר על תנאי, אשר יעמיד לנאשם גבולות.

ראיות לעונש

ב"כ הנאשם הגיש חו"ד רפואית בעניינו של הנאשם, לפיה הנאשם סובל מהפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש באלכוהול. כמו כן ,עולה מחו"ד, כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום כאשר היה שתוי ותחת השפעת אלכוהול ושימוש בסמים קלים.

 ב"כ התביעה התנגד להגשת חו"ד הרפואית וטען, כי חו"ד מהווה הפרה של הסדר הטיעון מאחר שהיא סותרת את העובדות בכתב האישום ואף יש בה חזרה מהודאה. בנוסף, ביקש ב"כ התביעה לחקור את המומחה שערך את חו"ד(להלן: "המומחה").